כנראה אני אדם שמונע על ידי רגעים משמעותיים. מכירים את זה? מין שעה קלילה, או ערב מוזר, או סרט שראית והעלה בך זיכרון... רגעים קטנים בחיים, שהופכים להיות משמעותיים וגורמים לך לעצור לחשוב. קורה לי הרבה. בגלל זה בכלל פתחתי במרתון הסטטוסים של "ההנאות הקטנות של החיים".
אני לא יודע מתי אני אפסיק להתרגש מאירועים קטנים, ואתחיל לרגש את עצמי עם מעשים גדולים. להתחיל להניע דברים שעושים לי טוב, ושאני חולם עליהם הרבה זמן. לעשות קעקוע, לטייל יותר, לצלם, ללמוד לכתוב.
השבוע היה לי כסף, אז קניתי את הדיסק של אהוד בנאי שרציתי כבר הרבה זמן. זה למשל, דוגמה לפעם, שרציתי אז עשיתי. הייתי גאה בעצמי על הספונטניות והיכולת פשוט לעשות. אני יודע שזה בסך-הכול קניית דיסק, אבל בכל זאת. היה בזה משהו מרענן וחדשני. הלוואי וגם מעשים גדולים שאני חולם עליהם יהפכו למציאות בלי לפחד.
להפסיק לפחד מהכאב, להפסיק לפחד מהכישלון, להפסיק לפחד לא להיות אהוב.
אני צריך גם להיצמד לאנשים שיוצרים לי רגעים משמעותיים. אלה האנשים שייקחו אותי קדימה, נכון?
שונא לדעת לזהות הזדמנויות, אבל לבחור לפספס אותן.
שונא גם את הפסיכומטרי, ואת הדרך שהכול קרה בשיבוצים, ואת הקב"א שלי, ואת המוזיקה שאני שומע. אני ממחזר.
מוכר הבייגלך
מפתח הלב
אני לא יודע מתי אני אפסיק להתרגש מאירועים קטנים, ואתחיל לרגש את עצמי עם מעשים גדולים. להתחיל להניע דברים שעושים לי טוב, ושאני חולם עליהם הרבה זמן. לעשות קעקוע, לטייל יותר, לצלם, ללמוד לכתוב.
השבוע היה לי כסף, אז קניתי את הדיסק של אהוד בנאי שרציתי כבר הרבה זמן. זה למשל, דוגמה לפעם, שרציתי אז עשיתי. הייתי גאה בעצמי על הספונטניות והיכולת פשוט לעשות. אני יודע שזה בסך-הכול קניית דיסק, אבל בכל זאת. היה בזה משהו מרענן וחדשני. הלוואי וגם מעשים גדולים שאני חולם עליהם יהפכו למציאות בלי לפחד.
להפסיק לפחד מהכאב, להפסיק לפחד מהכישלון, להפסיק לפחד לא להיות אהוב.
אני צריך גם להיצמד לאנשים שיוצרים לי רגעים משמעותיים. אלה האנשים שייקחו אותי קדימה, נכון?
שונא לדעת לזהות הזדמנויות, אבל לבחור לפספס אותן.
שונא גם את הפסיכומטרי, ואת הדרך שהכול קרה בשיבוצים, ואת הקב"א שלי, ואת המוזיקה שאני שומע. אני ממחזר.
מוכר הבייגלך
מפתח הלב
