Good morning camp Friedlander!

Good morning Jarjr!


שום מילה, שום תמונה, שום סיפור, שום ציטוט או בדיחה יכולים לתאר ולו עשירית מעוצמת החוויה.
סינסינטי 2009 היה הדבר, ללא ספק, הכי טוב שעברתי אי פעם. השילוב של חברים טובים, התנגשות תרבותית, הכרת אנשים חדשים, צופיות וחו"ל גרמו לאיזשהי תחושה עילאית שלא הפסיקה לרגע במשך שלושה שבועות.
ועכשיו, כשמשלחת סינסינטי 2010 חזרו והחלו לספר חוויות ולהעלות תמונות לפייסבוק, יחד עם כל אלו- עולות בי מחדש אותן תחושות מהמשלחת שלי. אותן תחושות של געגוע, של רצון לחזור. שם הכול היה כל-כך נפלא ולא מתוסבך. כמו מימי האגם השקט שלא צופן בחובו שום מסתורין, כמו מרחבי המדשאות והעצים הירוקים שקולות המצייצים מנעימים את ההליכה בהם וכמו השקט של שאר סועדי המחנה כאשר עמדנו על השולחן וצרחנו את הג'ימאליה המסורתי.
הכול היה כל-כך פשוט ומקסים שם, רחוק.
ואני כל-כך רוצה לחזור.

מוכר הבייגלך

Tonight is gone be a good night.