יש לך אחריות.
יש לך אחריות ואתה לא יכול להתחמק ממנה.
ברגע שיש לך חניכים, במיוחד כשהם בעלי מוגבלויות, האחריות שלך היא גדולה ורצינית. אתה צריך לדאוג שהם ייהנו, יחזרו בטוחים הביתה, יאכלו בטיולים. יש לך אחריות ענקית.
ובמאית השנייה שלא הסתכלת, שהפנת את הגב, אפילו אם זה לרגע אחד קטן,
איבדת את זה. לא ביצעת את האחריות שלך.
וככשני נעלמה, זו הייתה החצי דקה הכי מלחיצה בחיים שלי.
תודה לאל שמצאנו מאותה כ"כ מהר.
מאית שנייה אחת יותר מדי, ואני לא יודע מה עלול היה לקרות.
יהיה בסדר. ישתפר. נתמודד.
והלוואי ונמשיך לקבל כזאת אהבה.
מוכר הבייגלך
איזה כיף! התגעגעתי ללחץ הלימודים הזה!! (לא.)
יום ראשון, 10 באוקטובר 2010
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה