הייתה בי תמיד התפיסה של עקרונות לפני אנושיות.
אני משתייך לקבוצה מסוימת, שמחנכת למשהו מאוד מסוים, ודולגת בערכים ועקרונות מאוד מסוימים, ובגלל זה, לעשות דברים שחוצים את הגבולות הללו הם טעות.
אבל בשישי בערב הבנתי שזה לא טעות- זה אנושיות.
זה אנושי לנסות, זה אנושי לרצות לחוות, זה אנושי להרגיש
אנחנו בני אדם לפני שאנחנו כל דבר אחר.
והיה לי כיף, ואני לא מתחרט.
ואני גם די בטוח שלא אמרתי את השטויות שאומרים שאמרתי!
מוכר הביגלך"יהודהההההה, אני אוהב אותךךך!"
יום ראשון, 28 בנובמבר 2010
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה