אני איש של אנשים.
אני לא אוהב את הבדידות שעוטפת אותי במעטה אפור,
אני לא אוהב למצוא את עצמי שומע מוזיקה לבד, אבל אני מוצא את עצמי בסיטואציה כזו,
אני לא אוהב לאכול פופקורן לבד, אבל אני אוכל כך בלי הפסקה,
אני לא אוהב לצפות בטלוויזיה ולהיאנח מהבדידות, אבל אני כן נאנח.
ואני לא לבד בכלל, יש לי חברים ואנשים מדהימים בסביבתי.
זה אני שבוחר להיות לבד.
ולמה, הרי לא קבענו שאני איש של אנשים?
"... כי אני רק אדם באמצע החיים, בדרך לשמיים.
ואת האישה שמשתוללת אצלי בדם,
שיווה לינגה-עצרי בשבילי ת'עולם כי אני בפיצוץ עצמי,
אש יוקדת אוחזת בי מפעם לפעם,
שבי פה ותקבלי פינוק מושלם.
טוב לך? כן, גם אני חם
מנשיקות שפתייך הרבות
אני משתגע
אני מתנועע
שותה ובולע."
מוכר הבייגלך
רודוס- כמה יפה, כמה שלווה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה