מסיבת שנות ה-60 2009. חחח התכוונתי שזה מסיבה סטייל שנות ה-60, אבל היא התקיימה ב-2009 ו.. נו, לא משנה. אחווה אימפריה.
מחנק 2009
סמינר קיץ 2010
טיול פתי"ק 2009
פעולת פרידה מבעוקה- 2007 או 2008
מסדר דמעות 2008
מחנון חורף 2010- רשפיים סטייל
ים L ים 2009
טקס פתי"ש 2008
טקס נעורים- 2007 או 2008
טיול פתי"ש 2008
התנחלות שכבתית אצל הדסה- 2010
הפיכה לשכבה 2009
הבטח'ה 2009
ארוחת בוקר גדודית 2009
גם אם אשקוד על המחשב יומם וליל במשך חודש לא אצליח לאסוף את כל התמונות מכל האירועים הגדולים של אחווה, או לתאר על קצה המזלג את עוצמת החוויות ואת גודל הזיכרונות שיש לי איתם. וזה נראה כמו בכי מר, על תקופות עברו ועל סוף גמור. אבל... זה לא סוף, ובטח לא גמור. אני לא עוזב את השבט, ואני לא פורש. בסה"כ נכנסנו לשכב"ג. אני חושב שדווקא עכשיו חשוב לזכור שהשכבה מעל הכול. אנחנו לא נתפזר, אנחנו לא ניטמע, אנחנו לא ניעלם בין השכבות האחרות, אנחנו נישאר אחווה: חזקים, מגובשים, אוהבים. זה לא שאני עצוב, אבל רק ברור לי שאין לי אף אחת מלבד השכבה הזו. אף אחת.
אני בכלל לא אתחיל לנסות להסביר לעצמי את התחושות והמחשבות שההשכב"גות העלתה בי. אני גם ככה לא אצליח. זה מסובך מדי, זה מסורבל מדי וזה יותר מהכול- מבלבל. אבל גם את זה נעבור.
מוכר הבייגלך
על מי אני עובד? מה שכב"ג מה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה